כל מה שרציתם לדעת על סוס ערבי

מקור: חצי האי ערב
גובה: 145 – 155 ס"מ
צבע: לבן, חום, ערמוני, שחור, אפור
שם מדעי: Equus ferus caballus
משקל ממוצע: 360-450 ק"ג

מבנה גוף:
גודלו יחסית קטן, בעל זנב וראש גבוהים, חזה רחב, גב רחב קטן וקעור, גב תחתון ואחוריים ישרים (מקבילים לקרקע) ורגליים קצרות.

זיהוי הסוס:
צוואר ארוך וקשתי, ראש בצורת טריז עם מצח רחב, נחיריים רחבים, עיניים גדולות וחרטום קטן. הגב רחב, קטן וקעור כשהאחוריים מקבילים לקרקע, ראש וזנב זקופים וגבוהים.

מזג רוח:
טוב ונעים, אם כי גם "חם מזג" ורגיש

חצי האי ערב
"מפה - חצי האי ערב"

רקע על סוס ערבי

מקור הסוס הערבי הוא בחצי האי ערב (ומכאן שמו). צבעיו הנפוצים ביותר הם: אפור, חום ואדמוני, אך הוא יכול להיות גם בצבע לבן ושחור.

הוא יחסית נמוך, גובהו הממוצע נע בין 145 – 155 ס"מ ומשקלו בין 360 – 450 ק"ג. למרות הגודל היחסית קטן, צפיפות העצמות שלו גבוהה וגופו מוצק וחזק, לכן הוא מסוגל לשאת משקלים בצורה יעילה וברמה של בעלי חיים כבדים ממנו.

סוסים ערביים הם מאוד קלים לזיהוי. מבנה גופם מהצד נראה קעור, כשהעורף והזנב גבוהים והגב קעור ויחסית קטן, מה שמעניק להם מראה קצת "אצילי".

הראש שלהם בצורת טריז, כשהעיניים והנחיריים גדולים ורחבים, החרטום קטן והמצח רחב שהרבה פעמים כולל בליטה בין העיניים.

לסוס ערבי יש לרוב 5 חוליות בעמוד השדרה שבאזור המתניים – גב תחתון (בניגוד ל-6 שיש לרב סוגי הסוסים) ו-17 צלעות (בניגוד ל-18, שיש לרב שאר סוגי הסוסים). כמו כן, הוא בעל רגליים קצרות ואגן מעוקל, מה שיחד עם עצמות חזקות מאוד מעניק לו כח מתפרץ חזק ויכולת לסחוב משקלים כבדים.

מזג הרוח של הסוס הוא מאוד נעים וחם, הוא מהסוסים היחידים שמורשים לשאת ילדים. אבל סוס ערבי דורש טיפול ויחס קבועים מהמטפלים שלו וכמו כן, הוא יכול להיות מאוד רגיש וחם מזג ולכן יחסית קשה לאלף ולאמן אותו. אם יתייחסו אליו בצורה רעה ולא מכבדת, הוא עלול להילחץ מאוד בסביבת בני אדם ולהגיב רע.

היסטוריה

סוס ערבי הוא אחד מסוגי הסוסים העתיקים ביותר בעולם. ישנן עדויות של סוסים ערביים כבר לפני יותר מ- 4,000 שנים.

ישנן מספר תיאוריות שהסוס הגיע מאזור צפון הסהר הפורה (אזור סוריה, עיראק ותורכיה של היום) וישנן כאלה הגורסות שהגיע מדרום חצי האי ערב.

 

מה שבטוח זה שבשלב מסוים הוא הגיע למדבריות חצי האי ערב ושומש באופן קבוע על ידי הבדואים באזור.

הבדואים למדו לאלף לגמרי את הסוס והפכו אותו לידידותי לאדם. מכיוון שהסוס, בניגוד לגמל,  זקוק למים ואוכל באופן שוטף, הוא היה תלוי לגמרי באדם. לכן, סוסים שגילו ידידותיות כלפי בני האדם זכו להעדפה ושרדו, מה שתרם להתפתחות האופי הידידותי שלו כלפי האדם.

"בדואי רוכב על סוס ערבי"

נוסף על כך, הבדואים הקפידו מאוד על מעקב אחר הסוסים שלהם, איזה סוסים ערביים הם טהורים לגמרי ואיזה מעורבים. סוס ערבי בעל דם טהור נחשב למשהו בעל ערך רב מאוד ופעמים רבות, הבדואים היו מכניסים את סוסיהם לישון איתם באוהל בלילה, מחשש לגניבה.

 

הסוס הערבי, בהיותו יחסית קטן ומהיר, נחשב לסוס מעולה להתניידות במדבר וכמו כן, שימש הרבה מאוד במלחמות וסחיבת משאות.

לאחר עליית והתפשטות האסלאם והכיבושים הרבים ברחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה וקרבות עם האירופאים, הסוסים הערביים הגיעו גם לכל המקומות האלו.

 

עם עליית האימפריה העות'מאנית והקרבות הרבים שלה באירופה, הסוסים הערביים התפשטו בכל אירופה ומאוחר יותר, בתקופת הקולוניאליזם (בה האירופאים הפליגו לכל העולם), הגיעו למקומות כמו אוסטרליה ואמריקה.

סוס ערבי בפטרה
"סוס ערבי במדבריות פטרה - ירדן"

סוסים ערבים כיום – מה ההבדל?

הסוסים הערביים כיום כבר לא משמשים לסחיבת משאות ולמלחמות מן הסתם, אבל יש להם מעמד וערך רב בתחרויות ספורט.

תחום מרוצי הסוסים למרחקים ארוכים נשלט על ידי הסוסים הערביים בשל הסיבולת הגבוהה שלהם. כמו כן, בגלל יכולות אתלטיות, גמישות וחדות הם זוכים גם בתחרויות של מסלולי מכשולים, ציד וכו'..

סוסים ערביים רבים זכו באולימפיאדות.

נוסף על כך, בשל המראה 'האצילי' של הגוף הקעור והזנב והראש הזקופים, סוסים ערביים משתתפים גם בלא מעט תערוכות רכיבה ויופי.

סוסים ערביים מופיעים בסרטים רבים, ירידים, תהלוכות, קרקסים וכו'.. הרבה סמלים של מועדונים ומוסדות משלבים בתוכם סוס ערבי.

סוסים ערביים נפוצים גם לצורכי פנאי של אנשים, שמשתמשים בהם לרכיבה, ציד או לפעילויות רכיבה מסחריות.

שתפו:
Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
תוכן עניינים